<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך חנניה בן חכינאי האחרון</h1>
<h2>דף קמז:</h2>
גרס' במנחות פ' כל המנחות באות מצה [ס"ב ע"א] ת"ר והניף הכהן אותם על לחם הביכורים יכול יניח כבשים על גבי לחם ת"ל על שני כבשים יכול לחם על גבי כבשים ת"ל על לחם הביכורים, נשתקל הדבר ואיני יודע כי אם לחם על גבי כבשים או כבשים על גבי לחם מה מצינו בכל מקום לחם למעלה דאמר רב פפא במילואים אף כאן למעלה. ר' יוסי בן המשולם אומר כבשים למעלה ומה אני מקיים על שני כבשים להוציא שבעה. חנניה בן חכינאי אומר מניח שתי הלחם בין יריכותיהן של כבשים ומניף ונמצא מקיים שתי מקראות הללו וכו'. וקשיא לי בשלמא לחנניה בן חכינאי ולר' יוסי בן המשולם קא מקיימי לתרווייהו קראה אלא לת"ק ליכתוב על שני כבשים ותו לא דהיינו לחם על גבי כבשים כמו במילואים, ולר' נמי דדריש על בסמוך ומניח זה בצד זה תרי קראי למה לי כיון דעל המערכת סמוך משמע על שני כבשים לחודיה נמי בסמוך משמע ותרי קראי למה לי. ונראה כיון דדברי חנניה בן חכינאי עם דברי ר' יוסי בן המשולם והוא היה מן התנאים האחרונים כמו שנברר בע"ה על הסדר שזה חנניה הוא האחרון, אבל ההיא דקידושין פ' (האומר) [האיש מקדש, נ"ה ע"ב] בסוף גמרא המקדש בהקדש ובמעשר שני חנניה בן חכינאי אומר עז בת שנתה לחטאת, וקאי אההיא בהמה שנמצאת מירושלים עד למגדל עדר ואם נמצאת שיש בת שנתה דאיכא לספוקה נמי בחטאת כונסה לכיפה והיא מתה. אותו חנניה אין להכריע איזה היה הראשון או האחרון. וההיא דפ' חבית שנשברה בגמרא דמסתפג באלונטית דתנן מסתפג אדם באלונטית ומביאה בידו לתוך ביתו וההיא סתמא מתני לה ר' יוחנן כבן חכינאי שמסיים בה דברי בן חכינאי. נ"ל דהיינו חנניה האחרון כיון שמצינו [סנהדרין י"ז ע"ב] שהיה חבר לבן עזאי ובן זומא כשם שהם נקראו על שם בחרותן כך י"ל שאף הוא כך נקרא על דברים שאמר בבחרותו. וחנניה בן חכינאי שהיה תלמידו של ר"ע אף הוא מן הבקיאין במעשה מרכבה כדאיתא בפ' אין דורשין [חגיגה י"ד ע"ב] דתניא דר' אלעז' בן ערך דרש לפני רבן יוחנן בן זכאי במעשה מרכבה, ורמינן איני והתניא ר' יוסי בר' יהודא אומר שלש הרצאות הן ר' יהושע הרצה דברים לפני ר' יוחנן בן זכאי ר"ע הרצה דברים לפני ר' יהושע חנניה בן חכינאי הרצה דברים לפני ר"ע ומשנינן דארצי וארצי קמיה קחשיב דארצי ולא ארצו קמיה לא קחשיב והא חנניה בן חכינאי דארצי ולא ארצו קמיה וקחשיב ומשני דארצי מיהו מאן דארצי פי' נ"ל דארצי וארצי קמיה שאחרים הרצו בפני המרצה כגון ר' יהושע שהרצה ר' עקיבא הרצה לפניו ואף לפני ר"ע הרצה אחר דהיינו חנניה והיינו ארצו קמיה שנים הן התלמיד ותלמיד התלמיד, וכן ר"ע שהרצה חנניה לפניו אף תלמיד אחד של חנניה הרצה לפניו, והיינו דארצו קמיה דר"ע וכיון דתלמידו של חנניה הרצה לפניו אף הוא בכלל הרצאות משום דהרצה לפני ר' עקיבא והשתא לא מצי חשיב ארבע אלא שלש, דאע"ג דאחר הרצה לפני חנניה כיון דלפני אותו תלמיד לא הרצה תלמיד אחר לא קחשיב ליה, ור' אלעזר בן ערך שום תלמיד לא הרצה בפניו שיהא לאותו תלמיד תלמיד אחר. ופ' ספק הישר ופ' ריב"א הלוי כתוב' על ספר הישר, והלשון דארצי וארצי נותנת לפרש כך דלא קאמר דארצי וארצי קמיה וזה פי' ספר הישר דארצי וארצי קמיה קחשיב אותן שהצליחו כל כך שהצליח בפני רבו שהיה חכם מבין מדעתו מרצה בפני רבו, שכך היה הסדר ר' יהושע הרצה בפני רבן יוחנן בן זכאי רבו ור' עקיבא בפני ר' יהושע רבו וחנניה בפני ר"ע רבו והולך ומונה אותן הרצאו' שקבלו בעניין הזה לאפוקי מר' אלעז' בן ערך שאם הרצה לא הרצה אחר לפניו, ואפילו אם הרצה לא היה דינו למנות עם הסדר הרצאות הללו שהרי כל אחד הרצה בפני רבו כדפרישית, שאם כברייתא אחרת היה דינו למנות וטעה המקשה בדברי המתרץ שהאריך יותר מדאי דקאמר דארצי ולא ארצי קמיה לא חשיב, א"כ לא היה למנות חנניה בן חכינאי כמו ר' אלעז' בן ערך דהא לא ארצו קמיה ומתרץ דארצי קמיה (קמיה) מאן דארצי, מ"מ הוא הרצה בפני ר"ע שהרצה בפני ר' יהושע ואותו שהרצה חנניה בפניך מה שאין כן בר' אלעז' בן ערך שאם הרצה בפני רבן יוחנן בן זכאי רבו, מיהו רבן יוחנן בן זכאי לא אשכחן שהרצה בפני אחד, הילכך אין למנות ר' אלעזר בן ערך בסדר הזה, ומ"מ התירוץ של מעלה הוא עצמו אלא שטעה המקשה בהארכת לשונו כדפרישית ולדברי ר' ל"ג מיהא אלא הכי גריס דארצי קמיה מאן דארצי, ע"כ ספר הישר.
